הלכלוכים שמתחת לשטיח - 'ברבי' וכל השאר 

שלום לך,

אני שמח, שכתבת לי באתר זה את אשר כתבת, באופן ברור, קולח וענייני, כי יש לי מה להגיד בנדון.

אכן, ביקרתי מספר פעמים 'בהילטונים' החדשים של אברבנאל. משום מה מכנים מוסד זה בתואר המכובד והמחייב 'בית חולים', בעוד שבמשך למעלה מחמישים שנה שוכנו חולי הנפש חסרי אונים כמו גם ניצולי שואה רצוצים, בבניינים שלא היו ראויים כלל למגורי אדם. וכמובן, כפי שמקובל ומובן מאליו בארצו של 'העם הנבחר', איש לא שילם ומן הסתם גם לא ישלם את מחיר הזוועה הקיבוצית הזו. אנא תקני אותי אם אני טועה.

את כותבת לי: "לדעתי המוסד הפסיכיאטרי הזה עבר מהפכה שקטה". סליחה, למיטב ידיעתי והיכרותי הטובה והמעודכנת ביותר עם הנעשה בשטח, המוסד הזה עדיין רחוק מאוד מלעבור אפילו 'שינוי משמעותי', קל וחומר שלא 'מהפכה'... ובכלל מדוע לעבור מהפכות? מדוע מאז קום המדינה לא היה ברור מעבר לכל ספק שלאנשים שנפגעו נפש מגיעות זכויות אדם אלמנטאריות?

מדוע כל השנים החביאו את הלכלוכים מתחת לשטיח...?

ועוד את כותבת לי: "מטפלים שסרחו הוצאו מהארון ונשלחו לחקירות במשטרה, עם פחות הסתרה והגנה הדדית של הצוות הרפואי והסיעודי מבעבר". אני באמת חושב שצריך להודות, לשבח ולקלס את 'הצוותים המסורים' על כך שהם 'פחות מסתירים' אינפורמציה מהמשטרה... אגב, על פי חוקיה של מדינת ישראל, אי דיווח על פשע היא כשותפות בפועל בפשע.

לעניות דעתי, הטיעון הבא שלך הוא טיעון שעומד על כרעי תרנגולת. את כותבת: "אני באופן אישי נתקלתי בנפגעי נפש רבים שממש אהבו את המקום. שזכו שם לטיפול מסור ואיכותי, וידעו להעריך את זה". האם ידעת שכמעט בכל תחום ביצועי קיים גבול של סטיית תקן? האם יודעת את, מה יקרה לבניין ש-% הסטייה של תקרותיו יהיה מעל לסטיית תקן של 5% למשל, שהיא סטייה בסדר גודל אסטרונומי? אם לא, אנא עייני ערך 'אולמי ורסאי'.

לכן, עצם העובדה שיש נפגעי נפש רבים שמרוצים מברבי - שמו הסקסי של המוסד הנורא הזה, אין פירושה שלא התקיימו ועדיין לא מתקיימות בין כתליו אין ספור חריגות פליליות ומעוררות סלידה ושאט נפש... והרבה עד מאוד מעבר למה שאמור להיות במערכות שחרתו על דגלן לטפל באנשים שגורלם המר להם באופן כה קיצוני ובוטה. דרך אגב, גם עבדך הנאמן היה מאושפז שם לפני ימים רבים...

לצערי, כמי שנפגש עם כ-100 נפגעי נפש כל חודש במסגרות קבוצות לעזרה עצמית אותן אני מנחה, אני שומע את חרדתם ואת ההתעללויות הסדיסטיות במסגרת האשפוזים עליהם הם מדווחים מכלי ראשון. בהתאם, אני יכול לקבוע בבירור שהתופעות קיימות במידה זו או אחרת אך תמיד 'הרבה מעל לחריגות סבירה' - בכל המוסדות הפסיכיאטריים, בכל הדרגים, ולאורך כל שנות המדינה!

אלו הן תופעות שמופיעות בקביעות (רק מוגי הלב השפלים מתחלפים), ולא אוסף של מקרים, כפי שאנשים לא ישרים מנסים להציג זאת!

ואלי בנקודה זו את אולי תוהה מדוע אני כותב: 'בכל הדרגים'. אבל, עלייך לזכור שכל הזמן לנגד עיניי התופעות הנפשעות התרחשות באופן מתמשך ומתמיד במחלקות סגורות. כידוע לכל מי שפעם ביקר שם, שטחן הכולל של אלו האחרונות הוא כ-500 מ"ר לכל היותר. אני סבור שתסכימי עימי, שבמקום קטן שכזה, יחסית, אין שום אפשרות לשמור סודות שכאלה, כאשר ברקע רבים הם המאמינים שמדינת ישראל כולה היא מדינה קטנה בה אין אפשרות לשמור סודות.

אם כך, חלק רב מדי מהצוותים חרגו ופגעו, מנהלי המחלקות ידעו, ומנהלי בתי החולים מיודעים ויודעים. אך כאמור כל עוד הם ממלאים פיהם מים והריטואל האכזרי הזה נמשך ונמשך, אז הייתי מאחל שיבוא עליהם אותו גורל אכזר שהביאו בהתעלמותם מכאבם של מי שמעולם לא בחרו להיות נפגעים נפשית. ואם לך, חס וחלילה, הייתה אם, אחות או בת במחלקה שכזו - אני בטוח שלא היית ישנה בלילות מפחד ההטרדות המיניות, למשל. גם לא היית מציגה עמדה שכזו...

אכן, מה שרואים מכאן לא רואים משם.

ומספר פעמים פגשתי ושוחחתי עם מנהל בית החולים. התרשמתי שהוא אדם, משכיל, רגיש, ופתוח, חבל שזה בכלל לא מתיישב עם ההתעללויות הקשות והרבות מספור, שאירעו בין כותלי המוסד אותו ניהל כ-30 שנה, והוסתרו, וטושטשו, והוחבאו, בידי אנשים שטענו וטוענים עד עצם היום הזה, שהם למדו את המקצוע על מנת לסייע לאנשים שנפגעו בנפשם.

ולסיום, כמובן אי אפשר בלי ענייני התינוקות: את מפריחה אמרה עממית לחלל האינטרנט, מבלי לבדוק אם המשל דומה לנמשל. בתרבותנו, תינוק, הוא בין היתר גם סמל הצחות והטוהר, וכמובן יש קונצנזוס שלא לזרוק אותו חלילה עם מי האמבט... אך מה יש לנו פה? צוותים שלעתים פועלים כגיס חמישי וקולגות שמחפים עליהם? מנהלי מחלקות שמכסים על הפשעים ומאפשרים אותם? פסיכותרפיסטים שאיש מהם לא נותן מידע לשם הסכמה מדעת בהתאם לחוק זכויות החולה? זה 'התינוק' שלך...?

ואולי אין זה 'תינוק' כלל אלא 'מפלצת' שקמה ועלתה על יוצריה?

שלא תדעי מצרות,
צביאל